סע"ש 42432-02-22

תקציר

התובע, חשמלאי שעבד בחברה הנתבעת במשך עשרים שנה, טען כי הם הסדירו את שכרו שלא כדין כדי להימנע מלתרום לזכויותיו הסוציאליות. החברה הכחישה טענות אלה. בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי החברה אכן חילקה את שכרו שלא כדין. רכיב השעות הנוספות הגלובלי נחשב לחלק משכרו הקובע, בכפוף לתביעת ההתיישנות ממרץ 2015. רכיב הבונוס שולב בשכרו הרגיל ממרץ 2020 ואילך. כמו כן, בית המשפט בחן את טענת התובע כי בחלק מתלושי השכר לא צוינו הוראות כדין לפי חוק פנסיית חובה, והסכומים שנוכו משכרו לא תאמו את הסכומים שלטענת החברה העבירה לקרן. החברה נדרשה להגיש חישוב מדויק של סך ההפקדות המגיעות לתובע בתוך 14 יום, ולאחר מכן התובע יוכל להשיב בתוך 14 יום נוספים. באשר להתפטרותו של התובע, קבע בית הדין כי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. מהראיות עולה כי התובע יזם את ההתפטרות, והחברה ניסתה לשכנעו להישאר. טיוטת ההסכם הלא חתומה, שכללה סעיף פיצויי פיטורים, לא נחשבה מחייבת, והתובע לא הוכיח כי התפטרותו נבעה מהרעה בתנאי העבודה. לסיכום, בית המשפט דחה ברובו את טענות התובעת, למעט סוגיית ההפקדות לביטוח פנסיוני, שהחברה נדרשה לתקן. בית הדין יקבע הוצאות בפסק דין משלים.