ת"א 40277-01-20

תקציר

המבוטח, אברהם מושיאשווילי, ערער על פסק דין המחייב אותו לקבל רק חלק מכספי הביטוח הנתבעים לאחר אירוע תאונתי. השופט קיבל את הערעור ופסק לטובת מושיאשווילי. לא הייתה מחלוקת כי רכבו של מושיאשווילי היה מעורב בתאונה, והשופט קבע כי הראיות שהוצגו הוכיחו בהצלחה את האירוע התאונתי. השופט ציין כי נטל ההוכחה מוטל על המבטחת, ביטוח ישיר, להוכיח את כוונת המרמה של מושיאשווילי, שדרשה רמה גבוהה של ראיות כדי למנוע פגיעה במוניטין. השופט הגיע למסקנה כי ביטוח ישיר לא עמד בנטל זה. חשדות החברה בנוגע להיקף הנזק לרכבו של מושיאשווילי לא היו מספיקים, וראיות נוספות תמכו בגרסתו של מושיאשווילי לאירועים. יתר על כן, חוות הדעת של המומחה הסתמכה על צילומים בלבד ולא התייחסה לעדויות אחרות ולא בדקה פיזית את כלי הרכב. השופט מצא את עדויותיהם של מושיאשווילי ועדים נוספים אמינות וקבע כי אין צורך שמושיאשווילי יגזים בנזקים, שכן התאונה גרמה ממילא נזק משמעותי לרכבו. ביטוח ישיר חויבה לשלם למושיאשווילי את מלוא הסכום הנתבע בסך 42,178 שקל, בצירוף הוצאות משפט וריבית. בנוסף, היא נדרשה לכסות את שכר טרחתה של חברת ביטוח נוספת המעורבת בפרשה, שהסתכם ב-15,340 שקל, ואת שכר טרחתו של מושיאשווילי בסך 17,700 שקל.