ע"א 2163/04

תקציר

פסק הדין דן בחוק ההתיישנות לגבי תביעת ביטוח בגין תאונות אישיות. על בית המשפט להחליט על המועד הרלוונטי המפעיל את תקופת ההתיישנות, כאשר האפשרויות הן מועד התאונה, מועד התגבשות הנכות או מועד קביעת הנכות על ידי רופא מומחה. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט וסרקרוג, גורסת כי המועד המתאים הוא המועד שבו התגבשה הנכות הצמיתה. לטענת וסרקרוג, מועד התאונה עצמו אינו צריך להתחיל את תקופת ההתיישנות, שכן הנכות הזמנית הנובעת ממנה עלולה להיעלם. תחת זאת, על בית המשפט להתמקד במועד הפיכתה של הנכות לצמיתות, אשר במקרה זה לא הוכח די הצורך להיות ביום 5.6.2000, מועד הבדיקה הרפואית. לפיכך, יש להעביר את התיק לבית משפט השלום על מנת שיקבע מתי נקבעה הנכות הצמיתה. השופט סוקול, בדעת מיעוט, סבור כי יש לדחות את התביעה משום שהראיות מלמדות כי הנכות הצמיתה נקבעה לא יאוחר מיום 5.6.2000. לדבריו, המועד הקובע צריך להיות כאשר אדם סביר יבין כי קמה לו עילת תביעה, אשר במקרה זה חלפה. השופט רזי מסכים עם וסרקרוג כי יש להחזיר את התיק לערכאה נמוכה יותר כדי שתכריע במועד הרלוונטי, תוך הדגשה כי יש להתחשב גם בידיעתו של המערער על הנכות הצמיתה.