ת"א 38487-09-20

תקציר

התובע, כדורסלן הפועל נצרת עילית, הגיש תביעת פיצויים נגד העמותה המנהלת את הקבוצה והרשות המקומית נוף הגליל, בגין נזקי גוף שנגרמו במהלך אימון. התובע החליק על רצפת אולם הספורט ועיקם את ברכו וקרסולו. בתביעה נטען כי הנתבעים לא תחזקו את האולם כראוי, שכן הרצפה הייתה חלקלקה, דבר המהווה מפגע וסיכון בלתי סביר, ועל כן התרשלו. הנתבעים טענו כי התאונה אירעה עקב התנגשות עם שחקן אחר ולא בשל רצפה חלקלקה, שהיא סיכון טבעי הטבוע בספורט. בית המשפט פסק לטובת התובע, קיבל את גרסתו לאירועים והטיל על שני הנתבעים אחריות לרשלנות. הוכח כי הרצפה חלקלקה, המגדילה את הסיכון לפגיעה מעבר לסיכונים הסבירים הטמונים בספורט, ועל הנתבעים חלה חובת זהירות למנוע סיכונים אלה. לעירייה, כבעלת האולם, ולהתאחדות, כמעסיקה וכמחזיקה זמנית של האולם, הייתה אחריות לדאוג לבטיחות השחקנים. בית המשפט מינה מומחה רפואי להערכת נזקי התובע, ואימץ את חוות דעתו. סך הנזקים חושבו ב-635 אלף שקל, כולל הפסדי שכר בעבר ובעתיד, נזקים כלליים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. לאחר ניכוי דמי הביטוח הלאומי, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 545,000 ₪ ביחד ולחוד. העמותה נתפסה כאחראית העיקרית (70%) והעירייה באופן משני (30%). כמו כן חויבה העמותה לשפות את העירייה על פי ההסכם ביניהן, ולשלם לה ולאיילון חברה לביטוח - שעמה היה לעמותה הסכם ביטוח נפרד - את הוצאותיהן המשפטיות.