ת"א 388/08

תקציר

הקרן הקיימת לישראל (התובעת) הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי כנגד עזבונו של המנוח ג'מיל חוסיין סאלח חטיב (הנתבע 1), באמצעות יורשיו, להצהיר על בעלותו של התובע בחלקת אדמה. החלקה המדוברת, ששטחה 34,168 מ"ר, ממוקמת על אדמות ברטעה ורשומה כיום על שם היורשים (הנתבעים 2, 3 ו-4). התובע ביקש לרשום את שמם בלשכת רישום המקרקעין, בצירוף צו מניעה קבוע המונע מהנתבעים להיפטר מהמקרקעין. הנתבעים טענו כי המנוח התכוון רק להחליף חלק קטן יותר מהמקרקעין הנדונים וכי התובע רימה אותו. עוד טענו כי השיהוי של התובע בהגשת התביעה הסב להם נזק ראייתי וכי יש לדחות את התביעה על יסוד התיישנות ושיהוי. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי שני ייפויי הכוח עליהם חתם המנוח בשנת 1964 תקפים ומשקפים נאמנה את ההסכמות שהושגו עם התובע. נמצא כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בכך שרשמו את המקרקעין על שמם בשנת 1995, למרות שהיו מודעים לטענות התובע. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים בדבר נזק ראייתי, התיישנות ושיהוי. משכך, קיבל בית המשפט את בעלותה של התובעת על החלקה כולה והורה לרשם המקרקעין לעדכן את רישומי המקרקעין בהתאם. הוצא צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לפנות את הקרקע. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובע וחלק משכר טרחת המומחה.