רע"ב 5321/17

תקציר

המבקש, שהוכרז פושט רגל, הגיש בקשה לשחרור מוקדם מהכלא, אך נדחה על ידי ועדת השחרורים משום שלא שילם את הקנס הכרוך בעונשו. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי אין להטיל עליו את אי תשלום הקנס מאחר שהיה פושט רגל. השופט סיכם את הדינים החלים ופסקי דין קודמים הנוגעים לשיקול דעתה של ועדת השחרורים במתן שחרור מוקדם ולדרישות להכרזה על פשיטת רגל והגיע למסקנה כי נסיבותיו של המבקש אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. השופט הדגיש כי המבקש לא פעל בתום לב בעת הכרזתו על פשיטת רגל וכי מטרתו העיקרית הייתה להימנע מתשלום הקנס. כמו כן, עלה חשש לקשריו של המבקש עם גורמים פליליים, דבר שהעלה חשש לשלום הציבור. לפיכך דחה השופט את בקשת הערעור, בציינה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר תעמוד בעינה. עוד הובהר בפסק דין זה, כי שיקול דעתה של ועדת השחרורים בעתיד לא יהיה כבול לדברי השופט, אם כי המבקש היה רשאי לטעון כי אין להטיל עליו את אי תשלום הקנס כל עוד נותר פושט רגל.