ת"א 76769-12-20

תקציר

השופט מצא את תביעת התובע לפיצויים לפי חוק הפיצויים, החל על נפגעי תאונות דרכים, לא משכנעת ולא אמינה. התובע טען כי נפגע בעת שירד ממשאיתו לאחר "תאונת דרכים", אך השופט קבע אחרת. על פי פסק הדין, גרסתו של התובע הכילה סתירות רבות, והסבריו המאוחרים ניסו להכניס את האירוע להגדרה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. השופטת לא קיבלה את טענת התובע כי החל לנהוג או כי הייתה זחילה או היפוך של הרכב לפני התאונה הנטענת. עוד ציינה השופטת כי בטענותיו הראשוניות של התובע לבית החולים ולמוסד לביטוח לאומי מיד לאחר האירוע לא הוזכרה כל נהיגה או זחילה ברכב, דבר שהחליש את טענותיו הנוכחיות. זאת ועוד, השופטת ציינה כי נסיבות התאונה, כפי שתוארו על ידי התובע, מהוות פעולות פריקה וטעינה שאינן נכללות בהגדרת שימוש ברכב מנועי, ואינן חלק מתאונת דרכים כהגדרתה בפסיקה. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת.