בש"א 3043/05

תקציר

המשיבים והנתבעים טענו כי יש לדחות את הבקשה לדחיית בקשת ההעברה של התובעים שכן ההליך הנכון לערער על החלטת העברה הוא באמצעות ערעור. עוד נטען, כי לבא כוח התובעים הייתה סמכות לבקש את ההעברה, וכי ההעברה התבססה על הסכמת הצדדים והערכתם כי מוטב לתביעה. מנגד, טענו התובעים כי הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום לא נעשתה בהסכמתם, בידיעתם או באישור בית המשפט, וכי היא נועדה להשיג פטור מאגרות ולהפחית את שווי התביעה. הם ביקשו לבטל את החלטת ההעברה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות התובעים ודחה את בקשתם. השופט קבע כי לבא כוח התובעים הייתה הסמכות הנדרשת וכי ההעברה אכן נעשתה בהסכמת כל הצדדים. השופטת הדגישה כי ההליך הנכון לערער על החלטת העברה הוא באמצעות ערעור, וכי התובעים לא סיפקו נימוקים חדשים המצדיקים את ביטול החלטת ההעברה, מה גם שהיא התבססה על הסכם בין הצדדים. עוד ציינה השופטת כי התובעים לא פעלו בשקידה במתן חוות דעת מומחה, דבר שיכול היה לסייע בביסוס טענתם לגופה. לבסוף הורה השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו, וההחלטה תיושם באופן מיידי.