ת"פ 29895-01-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על שני נאשמים ששרפו את רכבו של מתלונן בשל תביעות כספיות. השופט פותח בהתוויית עקרונות הענישה כפי שהם מפורטים בחוק העונשין (תיקון 113), המדגישים את עקרון ההלימות, או את היחס בין חומרת העבירה לבין העונש. הערכים החברתיים המוגנים במקרה זה הם שמירה על החיים, שלמות הגוף והרכוש הציבורי, תוך פגיעה מתונה בערכים אלה על ידי הנאשמים. לאחר מכן מתייחס השופט למקרים קודמים של הצתת כלי רכב כדי לקבוע את טווח הענישה המתאים, שנקבע כי הוא בין 10 ל-36 חודשי מאסר. השופט ממליץ על גישה שונה לכל נאשם. לגבי נאשם מס' 2, השופט אינו מוצא סיבה לחרוג ממתחם הענישה שנקבע וגוזר עליו 12 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים הכוללים עבודות שירות, פיקוח ופיצוי כספי למתלונן. באשר לנאשם מס' 1, השופטת מתחשבת בבעיותיו הרפואיות הנובעות ממחלה נוירולוגית, אשר תועדו לפני ההליך המשפטי. השופט מציין כי סוגיות אלה לא היו פוטרות את הנאשם ממאסר אלא עלולות לגרום למצבים לא נוחים. לפיכך, השופט מחליט לחרוג מהטווח שנקבע וגוזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות, לצד עונשים נוספים הכוללים מאסר על תנאי, פיצוי כספי ופיקוח. ההחלטה מתקבלת משיקולי צדק והידרדרות אפשרית במצבו הנפשי של הנאשם בעת ריצוי עונש המאסר. לשני הנאשמים ניתנת הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.