ת"א 32086-01-19

תקציר

השופטת קבעה כי פרסומי הנתבעים מהווים לשון הרע כלפי התובע, שכן הם ייחסו לו אמירות פוגעניות וגזעניות כלפי מתחרתו, גב' אדריאנוס. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי הפרסומים היו נכונים או כי פעלו בתום לב. הם גם לא הציעו הסבר סביר לקשר את התובעת לתקיפה הגזענית נגד גב' אדריאנוס. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים לא נהגו באחריות או בזהירות, ולא ערכו בדיקה יסודית של העובדות טרם הפרסום, ובכך לא עמדו בדרישות הגנת תום הלב. יתר על כן, הנתבעים לא פרסמו תיקון או הכחשה למרות דרישות התובע, דבר השולל את טענתם לתום לב. באשר לאחריותו של העורך, הנתבע מס' 3, קבע השופט כי הוא אחראי לתוכן הפרסומים מאחר שאישר אותם ושידר אותם תחת סמכותו. לפיכך, כל הנתבעים היו אחראים במשותף לתשלום פיצויים לתובע. התובע דרש פיצויים בסך 150 אלף שקל מבלי להביא ראיות לנזק, אך השופט פסק לו 15 אלף שקל, לצד 2,500 שקל הוצאות משפט ו-3,500 שקל שכר טרחת עורך דין, שניהם כולל מע"מ. הסכום היה מוצדק שכן הפרסומים נמצאו כלשון הרע, תוך גרימת השפלה ועוגמת נפש לתובע. בנוסף, התנהלות הנתבעים הייתה תקינה, והפרסומים לא חזרו בהם. עם זאת, מאחר שהתובע ניצח בסופו של דבר בבחירות, הפרסומים לא גרמו לו להפסיד, והוא לא הביא ראיות לפגיעה מכוונת. השופטת הורתה כי הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת ייגרמו להם הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין מיום 21 ביוני 2023.