ת"פ 38333-12-11

תקציר

הנאשם והמתלונן התגוררו זה ליד זה בבניין מגורים ברחובות והכירו היכרות קודמת. הנאשם הואשם בריבוי עבירות של סחיטה באיומים, הטרדה באמצעות מכשיר בזק, כליאת שווא וחבלה ברכב בזדון שאירעו במשך כשנה. כתב האישום מפרט שורה של אירועים בהם סחט הנאשם לכאורה את המתלונן באמצעות איומים והפחדות. הנאשם דרש וסחט מהמתלונן סך של 54,461 ₪ ושני מחשבים. התביעה טענה כי יש להעדיף את גרסת המתלונן, ואילו ההגנה טענה כי מדובר בחוב כספי שנוצר כתוצאה מהלוואות שניתנו מרצון על ידי המתלונן. בית המשפט העדיף את עדותה של המתלוננת על פני עדותו של הנאשם, ומצא את גרסת המתלונן אמינה ועקבית, בעוד שעדותו של הנאשם הייתה בלתי אמינה וסותרת. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין עבירות הסחיטה באיומים והטרדה באמצעות מכשיר תקשורת. הנאשם זוכה מכליאת שווא וחבלה מכוונת ברכב. השופט הרשיע את הנאשם בעבירות הנזכרות וסיפק הסבר מפורט לגזר הדין.