רע"א 2964/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור וערעור שכנגד במחלוקת על תגמולי ביטוח חיים. המבקש, מורה נהיגה שלקה באירוע לבבי בשנת 1996, קיבל תגמולים מחברת הביטוח המשיבה עד שנת 1998. לאחר מכן תבע המבקש הטבות נוספות בטענה שנגרם לו אובדן חלקי של כושר עבודה, אך טענה זו נדחתה על ידי המשיב. המבקש לקח את התיק לבית משפט השלום וזכה, כאשר השופט קבע כי יש לפרש את הגדרת פוליסת הביטוח ל"אובדן כושר עבודה חלקי" לטובת המבקש. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בערעור, והוביל את המבקש לערער לערכאה גבוהה יותר. ערכאה גבוהה זו החליטה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו. השופטים הסכימו עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לתנאי הפוליסה וקבעו כי המבקש לא איבד באופן חלקי את כושר עבודתו, שכן עדיין יכול היה לבצע עבודות סבירות אחרות המתאימות לניסיונו, השכלתו והכשרתו, לרבות עבודה כמורה נהיגה ברכב פרטי במשך 8 שעות ביום. זאת ועוד, נאמר, כי אין די בטענות המבקש כדי להצדיק ערעור שלישי, במיוחד כאשר מדובר בהחלה פשוטה של הדין הקיים על נסיבות המקרה. עוד ציינו השופטים כי המבקש לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין כושר העבודה המופחת שלו לבין הירידה בהכנסותיו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.