ע"א 45545-04-13

תקציר

פסק הדין מפרט את הנימוקים לדחיית הערעור. פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק היטב; ממצאיו העובדתיים מבוססים ותומכים במסקנה המשפטית. אף שהמערערים הציגו טענות חדשות ביחס לחומר ראייתי שעלה לכאורה לאחר המשפט, ניתן היה להכיר בהן בתובענה נפרדת – ולא בערעור זה, שיש בו משום שינוי מראית עין מטיעוניהם במשפט. יתר על כן, חלק מטענות אלה משוללות כל יסוד, כגון ההסכם המשוער משנת 1954, שצורף למעשה לעדותם של המערערים במשפט. בית המשפט אף מסביר מדוע לא יאפשר הגשת ראיות נוספות – המערערים לא פעלו בשקידה ראויה בגילוי מסמכים אלה קודם לכן. הטענות בדבר הטעיה נגד המשיב אינן משכנעות, שכן המסמכים הרלוונטיים אינם קשורים למוקד המשפט. פסק הדין מדגיש את ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית משפט קמא, אשר ערכאת הערעור לא תתערב בהם, בהיעדר פגמים או טעויות. מכתב הצד, שלטענת המערערים ייצג הסכמה לדחיית הפינוי, נחשב כמסמך כוזב. הימנעותם של המערערים מלהעיד נגד בא כוחם לשעבר, שניסח את המכתב, מערערת את טענתם, במיוחד נוכח תפקידו וידיעתו את דרישות המשיב להסכמים תקפים. בית המשפט גם מפריך את התזה הפרשנית של המערערים ביחס למכתב ומוצא כי מדובר בהצעה חדשה, שהמשיב מעולם לא קיבל אותה. ככלל, הערעור נדחה בשל חוסר יכולתם של המערערים להוכיח את טענותיהם, והם נדרשים לכסות את הוצאות המשיב, לצד פסקי דין נלווים נוספים.