עת"מ 32529-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את פסקי הדין בעתירות דומות רבות שהוגשו בחודשים האחרונים, וקבע תקדים המבדיל בין מספר תרחישים שונים. ראשית, אם עתירה נראית ריקה מתוכן וחסרת ראיות, ולו על פניה, כי נשקפת סכנה לחיי העותר אם יגורש, אזי יש לדחותה לאלתר, ללא צו ביניים שימנע גירוש. מדובר במקרים בהם אין לעותר זכות שהייה בישראל, מיצתה את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו, או שמדובר בניסיון בוטה להאריך את שהותו מטעמים כלכליים. בתרחישים אלה אין צורך להתייחס לנהלים הישנים או החדשים לטיפול בבקשות מקלט, שכן העתירה הייתה נדחית בשניהם. שנית, אם יש ראיות לכאורה לכך שאכן נשקפת סכנה לחיי העותר, יש ליתן צו ביניים, ולקבוע את העתירה הקוראת להחיל את ההליך הישן לדיון. שלישית, במקרים גבוליים, בית המשפט ישקול בכובד ראש אם ליתן צו ביניים, וייטה לעשות כן עד לשמיעת העתירה במלואה, אלא אם כן ניתן לבסס טענות כלליות ומעורפלות בדבר מסוכנות בראיות. השופט מדגיש את הצורך של עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים שיש בהם סכנת חיים ממשית, ולא לנסות לנצל לרעה את המערכת מטעמים כלכליים, שרק מצדיקים את הנוהל החדש והמחמיר. לבסוף, השופט נותן החלטות ספציפיות לבקשות ספציפיות, כולל חלופות, תוך שהוא מציין גם כי גם במקרים של דחייה מיידית, בית המשפט לא יגבה את הוצאותיהם האישיות של עורכי הדין, שכן העתירות, על אף היותן חסרות תוחלת, לא הוגשו בזדון. במקרה הספציפי הנדון, העותרת, אזרחית פיליפינית, שוהה בישראל שלא כדין מזה חמש שנים, ובקשתה למקלט מדיני בשל השתייכותה לתנועה סותרת את חומר הראיות. לפיכך, יש לדחות את עתירתה לאלתר, שכן היא נופלת לקטגוריה הראשונה של עתירות ריקות.