ע"א 3597/08

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הורה למבקשים שניים ושלושה, יחד עם המשיב הפורמלי ארבעה, לפצות את המשיבים 1 עד 3 בסך של כ-1.5 מיליון שקל בגין נזקים שנבעו משתי תאונות דרכים נפרדות. התאונה הראשונה אירעה בשנת 1995 בה היה מעורב אוטובוס, והובילה למותו של אחיו של המשיב, ואילו השנייה אירעה בשנת 1999. המשיבים תבעו פיצוי בגין הנזקים, ובית המשפט המחוזי פסק להם סכומים שונים, בסך כולל של כ-1.45 מיליון ₪ בגין שתי התביעות הנפרדות. המבקשים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי וביקשו עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשים טענו כי סיכויי הצלחתם בערעור גבוהים, שכן המשיבים לא היו זכאים לפיצוי שנפסק להם על פי פסק דין אלסוהא, הנוגע לנזקים נפשיים שנגרמו לנפגעי משנה. בנוסף, טענו המבקשים למצוקה כלכלית, וטענו כי למשיבים 1 ו-2 אין הכנסה יציבה, דבר המקשה על החזר הסכום אם הערעור יתקבל. המשיבים טענו מנגד כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לחוסר יכולתם לפרוע וכי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי היה מבוסס. פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע מיידי של פסקי דין הוא הנורמה. השופט קובע כי המבקשים לא עמדו בקריטריונים לחריגה מנורמה זו. ראשית, סיכויי הצלחת הערעור נראים נמוכים, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על ראיות משמעותיות. שנית, המבקשים לא הביאו ראיות משכנעות לנטל כספי משמעותי, מעבר לטענות כלליות בדבר מצבם התעסוקתי של המשיבים. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, והמבקשים נדרשים לשלם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.