ד"מ 10196-03-20

תקציר

התיק נסוב סביב תביעה להרמת מסך ההתאגדות נגד נתבעים 1 ו-2, שנטען כי הם הבעלים האמיתיים של Surtees, חברת Off Shore פנמית. התובע טוען כי הנתבעים מסתתרים מאחורי החברה כדי להתחמק מחובותיהם. עם זאת, בית המשפט מוצא כי אין די ראיות לתמוך בטענות התובע. על פי הרשומות, הנתבעים 1 ו-2 לא היו בעלי מניות של סורטיס בתקופה הרלוונטית, ואין די בחתימותיהם על חלק ממסמכי החברה כדי לבסס את שליטתם בחברה. התובע לא הביא הוכחה מספקת לכך שהנתבעים 1 ו-2 היו בעלי השליטה או הכוח המניע מאחורי סורטיס. כמו כן, התובעת לא טענה להעסקה ישירה או לכל צורה אחרת של קשר עם הנתבעים, ולא ניתן לייחס להם אחריות אישית אך ורק על בסיס תפקידם בחברה. ללא תשתית נורמטיבית ברורה או ראיות עובדתיות משכנעות, אין לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה. למרות שפסק הדין מעלה חשש לשימוש לרעה אפשרי ברעלה תאגידית, הראיות שהוצגו במקרה זה אינן עומדות בדרישות החוק להרמת מסך ההתאגדות. כתוצאה מכך, התביעה נדחית, ובית המשפט אינו מטיל הוצאות כלשהן על התובע.