רע"א 5324/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ועדת הערר למס רכוש וקרן הפיצויים. הערעור נדחה משום שלא העלה סוגיות משפטיות הראויות לבחינה, אלא נעוץ בנסיבות הספציפיות של המקרה. התביעה המקורית הוגשה על ידי חברה המבקשת פיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בעקבות נזקים כלכליים שנגרמו במהלך מבצע צוק איתן. המבקשת, חברה המעסיקה מהגרי עבודה, טענה לירידה חדה בהכנסות כתוצאה מהמבצע ותבעה פיצוי של למעלה ממיליון שקל. מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים דחו את תביעתה הראשונית של החברה, בנימוק של מעמדה של המבקשת כקבלנית כוח אדם המוחרגת מהזכאות לפיצוי המבוקש. בעקבות זאת נדחתה בקשתו להגיש תביעה נוספת, וערעור על החלטה זו נדחה על ידי ועדת הערר. ועדת הערר נימקה זאת בכך שהמבקש נופל תחת חוק קבלני כוח אדם, המחריג קבלנים אלה מצורות מסוימות של פיצוי. כמו כן, קבעה הוועדה כי המבקש לא עמד בדרישות הפיצוי במסגרת "מסלול השכר". לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שפסק אף הוא נגדם, ואישר את החלטת ועדת הערר. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי המבקש זוהה נכונה כקבלן כוח אדם ולכן אינו זכאי לפיצוי המבוקש. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי הסמכות הרחבה שהוענקה למנהל מס רכוש אינה משתרעת על פסיקת פיצויים בניגוד לתנאים הקבועים בחוק. פסק דין זה, המתבסס על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקש. השופט קבע כי הטיעונים שהוצגו היו ענייניים ולא הציגו סוגיות משפטיות חדשות, ולכן הבקשה לא עמדה בקריטריונים המחמירים לערעור. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, נוכח היעדר מענה.