בש"פ 2177/98

תקציר

בעניינה של התאונה הקטלנית בה היה מעורב המערער, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ואישר את ההחלטה הקודמת לפסול את רישיון הנהיגה של המערער למשך 90 יום. האירוע התרחש כאשר המערער, שנהג במשאית, פצע אנושות רוכב אופניים בן 16 בעת שחצה מדרכה. המערער טען, כי לא היה בסיס ראייתי המצדיק הגשת כתב אישום או פסילה מנהלית, שכן המשטרה לא הציגה ראיות לרשלנות, כגון דו"ח ממנו משתמע כי נהג סביר יכול היה למנוע את התאונה. על פי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה, שוטר יכול לפסול נהג שהיה מעורב בתאונה קטלנית מלהחזיק רישיון נהיגה אם קיימת חזקת כתב אישום פוטנציאלי. חקיקה זו נועדה להרחיק באופן מיידי נהגים שעלולים להיות מסוכנים המעורבים בתאונות קטלניות מהכבישים. הודאתו של המערער כי לא הבחין ברוכב האופניים לפני התאונה נתפסה כראיה לכאורה לרשלנות המספיקה לפסילה מנהלית לפי הפקודה. ההחלטה מדגישה את האיזון הקבוע בחוק בין בטיחות הציבור לבין זכויות הפרט של הנהגים, ומדגישה כי מעורבות בתאונה קטלנית מעידה מטבעה על מסוכנות ועל סיכון לשלום הציבור. לפיכך אישר בית המשפט את הפסילה הראשונית, המשקפת את עמדתו המוסרית של החוק בנוגע לשמירה על חיי אדם ולהבטחת שלום הציבור.