ת"א 23353-03-23

תקציר

פסק הדין מאפשר לתובע להגיש לנתבעים כתב תביעה מחוץ לשטח מדינת ישראל. על התובע לפעול על פי ההליכים המפורטים בתקנות 166 עד 169 לתקנות סדרי הדין, וכן באמנת האג, לביצוע המסירה. ההחלטה מבוססת על התקיימותם של שלושה תנאים: עילת המצאה, עילת תביעה והיותה של ישראל הפורום המשפטי הראוי. עילת ההמצאה נקבעת באמצעות תקנה 166, המאפשרת הפקת תביעות מחוץ לטווח אם קיים חוזה שנעשה או הופר בתחומי המדינה או אם החוזה חל על הדין הישראלי. בנוסף, המשיבים 1 ו-2 הם צדדים הכרחיים לתביעה, המצדיקים עוד יותר את ההמצאה מחוץ לתחום. עילת התביעה נתמכת בטענות התובע כנגד הנתבעים, המעלות שאלות משפטיות ועובדתיות הראויות לבירור. אלה כוללים טענות על הפרות חוזיות, היעדר הודעה מוקדמת וטענות חמורות נגד מפיצי משנה. לבסוף, ישראל נחשבת לפורום המשפטי המתאים על סמך זיקותיה של המדינה לסכסוך, לרבות ההסכמה להחלת הדין הישראלי, מיקום האירועים לכאורה ומושבי הצדדים המעורבים. בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים ציבוריים ואת האינטרס האמיתי של מערכת המשפט לשמוע את התביעה. כתב התביעה יימסר למשיבים 1 ו-2 באיטליה באמצעות שליח בינלאומי.