עב"ל 1057/04

תקציר

המקרה, ע"א 4343/00, עניינו ערעור של הגב' מרים אסולין על החלטת בית הדין האזורי, אשר דחה את תביעתה להכרה בפגיעת גבה כתאונת עבודה. בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי, ד"ר אליהו סלטי, שסבר כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין פגיעת הגב של הגב' אסולין, אלא ייחס אותו למצב קודם. בית המשפט מצא את חוות דעתו של ד"ר סלטי משכנעת, בהסתמך על קביעתו כי הגב' אסולין ביקרה אצל אורתופד יום לפני האירוע והתלוננה על כאבי גב. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את טענתה של הגב' אסולין כי מועד הביקור אינו נכון, והדגיש כי מסקנותיו של ד"ר סלטי התבססו על רשומות רפואיות. חוות דעתו של המומחה נתמכה גם בתשובות לשאלות הבהרה שהציג בית המשפט העליון. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור, והסכים עם קביעת בית הדין האזורי כי פגיעת הגב בגבה של הגב' אסולין לא נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה. פסק הדין התקבל פה אחד, כאשר השופט עמירם רבינוביץ' והשופטת ורדה וירט-ליבנה הסכימו עם ההחלטה, וגם נציגי עובדים ומעסיקים הסכימו עם ההחלטה.