ע"מ 814/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי בין בניו של דוד שנפטר לבין עמותה שהורישה את הדירה על ידי דודתם של הבנים. הבנים טענו כי יש לראות בדירה רכוש משותף של דודם ודודתם, למרות שהיא רשומה רק על שם דודתם, ולכן הם זכאים למחצית מהבעלות בה כפי שנקבע בצוואתו של דודם. אלא שבצוואתה הורישה הדודה את הדירה כולה לאגודה המשיבה. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את תביעת הבנים, אך פסק הדין בערעור העדיף את המערערים. בפסק הדין נקבע כי חזקת השיתוף בין בני זוג התקיימה, כפי שעולה משתי הצוואות, אשר התייחסו לדירה כאל "דירתנו". זאת ועוד, אימוץ צוואת הדוד על ידי הדודה והיעדר כל אינדיקציה לאי הסכמה בין בני הזוג בנוגע לבעלות בדירה, תמכו בטענת המערערים. עוד ציינה השופטת כי לא ויתרו על זכויותיו של הדוד, שכן הימנעותו מלתבוע את חלקו בנכס במהלך חייו אינה צריכה להיחשב כוויתור בהיעדר מחלוקת. בנוסף, ניתן לפרש את הצוואות כמצביעות על החלטה משותפת, המזכה את המערערים ליהנות מהן כ"יורש אחר יורש". השופט הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, והמשיב חויב בהוצאות המשפט של המערערים.