עת"מ 26740-07-22

תקציר

העותרים ביקשו לקבל פטור מתשלום ארנונה על שני נכסים שבבעלותם, טענו כי המסים אינם ניתנים לגבייה בשל אי תשלום במשך למעלה משלוש שנים, וביקשו מבית המשפט להורות למשיב למחוק את החוב. עוד נטען, כי המשיב לא קיים את החלטת ועדת הערר בעניין תקופת הפטור ולא ניהל הליכי גבייה תקינים. כמו כן, נטען כי המשיב הפר חובה סטטוטורית בכך שלא מחק את החוב לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2012. בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותרים. בית המשפט קבע כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת אי יכולתם לשלם, ולא מיצו את כל ההליכים המינהליים, כנדרש, טרם הגשת העתירה. עוד מצא בית המשפט כי המשיב אכן מילא אחר החלטת ועדת הערר בעניין תקופת הפטור וביצע פעולות גבייה מתאימות. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת העותרים בדבר הפרת חובה חקוקה לא הוזכרה בעתירה הראשונית ולכן לא ניתן לדון בה. עוד ציינה השופטת כי בבעלותם של העותרים נכס נוסף עם ארנונה שלא שולמה, שלא הוזכר בעתירה, וכי ההליכים הקודמים הנוגעים לחוב לא נחשפו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים והורה לעותרים לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪, בהתחשב בנסיבות המקרה.