רע"פ 165/05

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לעונש שהוטל על אדם המכונה המבקש או המערער. המבקש הורשע בשורה של עבירות, בהן איומים, תקיפת בן זוג, הפרת צו והתנגדות למעצר. הם נידונו ל-15 חודשי מאסר, כאשר 10 חודשי מאסר בפועל נגזרו עליהם במקביל לעונש קודם של 12 חודשי מאסר בגין עבירה נפרדת של גניבה. המחלוקת המרכזית במקרה זה היא האם יש לנכות את תקופת מעצרו של המבקש לפני מתן גזר הדין מתקופת המאסר שהוטלה. הערכאות הנמוכות יותר פסקו נגד ניכוי זה, תוך ציון ההקלה הרבה שכבר הופגנה כלפי המבקש בגזר הדין והצורך לשמור על רמת ענישה סבירה. החלטת בית המשפט המחוזי דחתה את הערעור, ומצאה אותו מתיישב באופן סביר עם פסק דינו של בית משפט השלום. פסק הדין, מיום 13.1.2005, מאשר את החלטות הערכאות הקודמות ודוחה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור. היא מדגישה כי ניכוי תקופות מעצר מעונשי המאסר הוא הנחיה לא מחייבת ותלוי לגופו של כל מקרה. במקרה זה קבעו בתי המשפט כי המבקש כבר זכה להקלה משמעותית, והמשך ניכוי תקופת המעצר יחרוג מהעונש ההולם. יתר על כן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מספק נימוק מקיף לדחיית הערעור, ואינו מותיר עילה להיסחפות דעת. מאחר שהעניין אינו מציג נסיבות חריגות או מעורר שאלות בעלות חשיבות רחבה יותר מעבר למקרה הפרטני, בקשת רשות הערעור נדחית, בהתאם לכלל הוותיק בענייני ענישה אלה.