עת"מ 49808-10-21

תקציר

עניינו של פסק הדין בעתירה שהוגשה נגד הליכי גבייה מנהליים של חובות ארנונה משנת 2000 ויורשיה של הגב' דג'אני ז"ל, שעל רכושה הוטלו מיסים. העותרים טענו כי הליכי הגבייה היו בלתי חוקיים בעילה של התיישנות ואי מיצוי הליכי הגבייה האזרחית על ידי המשיב כנדרש בסעיף 317 לפקודת העיריות. עם זאת, השופט פסק נגד העותרים בשני הסעיפים. ראשית, באשר לתקופת ההתיישנות, מצאה השופטת כי העותרים, כיורשיה של הגב' דג'אני, מחויבים בידיעתה על החוב, שאושרה בפסק דין משנת 2004. פעולות הגבייה האקטיביות של המשיב, לרבות תיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 2005, סתרו אף הן את טענת ההתיישנות. זאת ועוד, העותרים הסכימו בעבר להעביר את הנושא לוועדת ערר, תוך ויתור על טענות אחרות, לרבות תקופת ההתיישנות. שנית, ביחס לסעיף 317, השופט הכיר בכך שהמשיב פתח בהליכים אזרחיים אך פירש את הפקודה בצמצום, בהתאם לפסיקות האחרונות של בית המשפט העליון, כך שהליכי גבייה מנהליים אינם יכולים להתקיים במקביל להליכים אזרחיים אלא מותרים לאחר מכן. השופט דחה גם את הטענות על שיהוי וחוסר שפיות משני הצדדים כבלתי מוצדקות. למרות שהביעה אי נוחות מהליך גביית החובות הממושך, שכלל הליכים שמקורם לפני למעלה מעשר שנים והפקעת המקרקעין הרלוונטיים, פסק השופט לטובת הליכי הגבייה המנהליים של המשיב. משכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות שימוע בסך 10,000 ₪.