פש"ר 24806-11-16

תקציר

### ניתוח משפטי מקיף: פש"ר 24806-11-16 מדוק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' **בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו** **לפני כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי** **פסק דין מיום 25.07.2021** --- ### 1. מבוא ותמצית פסק הדין פסק הדין דן בהתנגשות שבין בקשת הנאמן והכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") לבטל את הליכי פשיטת הרגל של החייב בשל מחדלים חמורים (צבירת פיגורים, יצירת חוב חדש והעדפת נושים), לבין בקשת החייב למתן הפטר לאלתר נוכח מצבו הרפואי והכלכלי הקשה. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול ההליך, וקיבל את בקשת החייב למתן **הפטר מותנה**. פסק הדין מציג יישום מורכב ודינמי של הלכות בית המשפט העליון בעניין הגנה על קצבאות קיום של חייבים, תוך יצירת הבחנה כרונולוגית מתוחכמת בין תקופות שונות בחיי ההליך. --- ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים (Legal Principles) #### א. חובת תום הלב בהליכי פשיטת רגל בית המשפט חוזר על מושכלות יסוד לפיהן הליך פשיטת הרגל הוא "חסד מחוקק" שנועד להושיט יד לחייב שנהג בתום לב (תוך הפניה ל*ע"א 893/11 מור אברהם נ' יניב אינסל* ו*ע"א 1193/21 אוריאל רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי*). חובת תום הלב חלה על החייב לכל אורך ההליך, וכוללת עמידה בצו התשלומים, שיתוף פעולה עם בעלי התפקיד, והימנעות מיצירת חובות חדשים או העדפת נושים. #### ב. הלכת לישצ'נקו (רע"א 6353/19) – הגנה על קצבאות קיום על פי הלכה זו, כאשר מקור הכנסתו היחיד של חייב חסר כושר השתכרות הוא קצבה מוגנת לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, אין להשית עליו צו תשלומים עתידי מכוח סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל. הרציונל הוא הגנה על מינימום הקיום המכובד של החייב. עם זאת, הלכה זו מותנית בכך שהחייב אכן נעדר כושר השתכרות ופועל בתום לב. #### ג. הלכת עוידה (רע"א 6999/20) – תחולת הלכת לישצ'נקו הלכת *עוידה* קבעה כי ברירת המחדל היא שהלכת *לישצ'נקו* חלה הן רטרואקטיבית והן פרוספקטיבית. סטייה מברירת מחדל זו והחלתה באופן פרוספקטיבי בלבד דורשת נטל הוכחה כבד לקיומן של הצדקות משמעותיות במקרה הקונקרטי. --- ### 3. החדשנות המשפטית בפסק הדין (Legal Innovations) החדשנות המרכזית בפסק הדין טמונה ב**אבחנה הכרונולוגית והחלוקה הרטרואקטיבית** שביצע בית המשפט ביישום הלכות *לישצ'נקו* ו*עוידה*, תוך יצירת איזון בין מחדלי החייב לבין זכויותיו הסוציאליות: #### א. יישום דינמי של הלכת לישצ'נקו לפי שינוי נסיבות עובדתי במועד קביעת תוכנית הפירעון המקורית (ספטמבר 2018), החייב לא התקיים מקצבאות בלבד (היו לו הכנסות מחברת הביטוח "מגדל" בגין אובדן כושר עבודה, ואשתו עבדה). בית המשפט קבע כי הלכות *לישצ'נקו* ו*עוידה* אינן חלות באופן אוטומטי על כל תקופת ההליך, אלא יש לבחון את המועד המדויק שבו השתנו הנסיבות העובדתיות. השינוי חל במאי 2020, כאשר פסקו התשלומים מחברת הביטוח ואשת החייב יצאה לגמלאות. רק ממועד זה ואילך הפך החייב למי שמתקיים מקצבאות בלבד וזכאי להגנת הלכת *לישצ'נקו*. #### ב. יצירת "הפטר מותנה" מבוסס פיגורים היסטוריים בית המשפט סירב להעניק הפטר לאלתר רטרואקטיבי מלא בשל מחדלי החייב. נקבע כי החייב צבר 17 פיגורים החל מנובמבר 2019. בית המשפט ביצע הפרדה: 1. **עבור התקופה שעד יוני 2020 (מועד הפסקת הכנסות הביטוח):** החייב לא היה זכאי לפטור מתשלומים. לפיכך, עליו להשלים את הפיגורים שנצברו בתקופה זו (נובמבר 2019 עד יוני 2020) כתנאי לקבלת ההפטר. 2. **עבור התקופה שמיוני 2020 ואילך:** החייב פטור מתשלומים רטרואקטיבית, שכן ממועד זה הוא חוסה תחת הלכת *לישצ'נקו*. #### ג. יצירת איזון מול יצירת חוב חדש והעדפת נושים במהלך ההליך יצר החייב חוב חדש לחברת "מי אביבים" (בסך כ-35,000 ₪) ואף שילם להם מחוץ להליך סך של 1,200 ₪ בחודש. הנאמן והכנ"ר ראו בכך עילה מובהקת לביטול ההליך בשל חוסר תום לב קיצוני. בית המשפט הציג גישה חדשנית ומקלה: הוא קבע כי מאחר שהחייב שוקד על ביצוע התשלומים לחוב החדש, אין בכך כדי להצדיק את ביטול ההליך כולו (שמשמעותו גזירת כליה כלכלית על חייב חולה ומבוגר). הפתרון המאוזן שנמצא הוא **החרגת החוב החדש של "מי אביבים" מתחולת צו ההפטר**, כך שהחייב ימשיך להיות מחויב בו באופן אישי גם לאחר סיום ההליך. --- ### 4. סיכום ומסקנות אופרטיביות בית המשפט שילב בין הגנה על זכויות סוציאליות של חייב חולה לבין שמירה על שלטון החוק ותמרוץ החייב לתיקון מחדליו: * **בקשת הביטול נדחתה:** ההליך לא בוטל למרות קיומם של פיגורים וחובות חדשים. * **מתן הפטר מותנה:** החייב נדרש לשלם את הפיגורים שנצברו עד לחודש יוני 2020 בלבד (בפריסה ל-6 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.9.21). * **החרגת חובות:** החוב שנוצר במהלך ההליך ל"מי אביבים" הוחרג במפורש מההפטר. * **תוצאה סופית:** עמידה בתנאי התשלום ההיסטוריים תזכה את החייב בצו הפטר חלוט (למעט החוב המוחרג).