ת"א 625/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי שבו מעורבים תובעת, ירושת בעלה המנוח ובנה אחמד. התובעת העבירה את זכויותיה בנכס לאחמד ולבנים נוספים, לכאורה כדי להגן עליו מפני נושים. עם זאת, בפסק דין קודם (ת"א 1415/99) נקבע כי העברות אלה היו למראית עין בלבד, במטרה להבריח את הנכס מנושים. כעת מבקש התובע פסק דין הצהרתי נגד אחמד, בטענה שההעברות בטלות. אחמד מתנגד לכך וטוען לזכויותיו בנכס על פי הסכם ההעברה. על בית המשפט לקבוע אם פסק הדין הקודם מהווה מעשה חוק, המחייב את אחמד. השופטת מסכמת כי התובעת אמנם לא הייתה צד להליך הקודם, אך היו לה יחסים משפטיים עם הנושים ועם אחמד, המייצג את האינטרסים שלה. יתר על כן, אחמד, כתובע בתיק הקודם, קיבל את יומו בבית המשפט. בהתחשב באופי ההסכמים ובביקורת על ריבוי התדיינויות, השופט פוסק לטובת התובעת, ומקבל את טענתה להשתק פוגעני כלפי אחמד. פסק הדין מכריז על הסכם ההעברה משנת 1995 כבטל ומבוטל, ויש לרשום את הנכס על שם העיזבון. אחמד נדרש לשלם דמי שכירות לתובע ורשאי לתבוע פיצוי מהעיזבון בגין כל מס ששולם.