ת"ק 18663-08-22

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעת על סך 20,000 ₪, בטענה כי הונתה לרכוש רכב שכור במחיר מלא, ללא ההנחה הסטנדרטית של 20%. הנתבע הכחיש את הטעיה אך אישר כי לא בוצעה הפחתה בהשכרת הרכב. התובעת לא הצליחה להביא ראיות מכריעות, קרי חוזה המכר של הרכב בו סחרה, למרות שבית המשפט הורה לה לעשות כן. היא גם לא זימנה עד מפתח. בא כוח הנתבעת העיד כי אמר לתובעת שהרכב מושכר, וכי המחיר חושב תוך התחשבות בשתי המכוניות. למרות שהנציג יכול היה להיות ברור יותר, התובע לא הצליח להוכיח הטעיה או הפסד כספי ממשי. גם הטענה כי נגרמה לה מצוקה נפשית לא הוכחה. בקשת התובע לפיצוי נדחתה, והשופט קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו. בשל היעדרותם של הנתבעים מדיון אחד, הורה להם בית המשפט לשלם לתובע 500 ₪, כאשר 250 ₪ הנותרים יוחזרו לנתבעים. לשני הצדדים ניתנה רשות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.