בר"ע 70841-11-16

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור הנובעת ממקרה של פגיעה בעבודה. המשיב, העובד כמפעיל מנוף בנמל אשדוד, עבר שתי תאונות עבודה – האחת בשנת 2008 והשנייה בשנת 2014 – שתיהן גרמו לפגיעות בכתף שמאל. הוועדה הרפואית לעררים בדקה את המשיב פעמיים, פעם אחת לאחר כל תאונה. הוועדה הראשונה לא מצאה נכות לצמיתות מהתאונה ב-2008, אך הכירה בקיומו של קרע ניווני בכתף שמאל. הוועדה השנייה, בעקבות התאונה בשנת 2014, קבעה 10% נכות וניכתה תנאי קודם על סמך ממצאי הוועדה הראשונה. המשיב ערער, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לטובתו, וקיבל את טענתו כי קביעת הוועדה הראשונה היא החלטה רפואית מחייבת וחלוטה. בית המשפט קבע כי הוועדה הראשונה הייתה צריכה לערוך חשבון עובר ושב ולציין בפרוטוקול שלה כי הנכות אינה קשורה לתאונה הראשונה. לפיכך, היא הורתה להחזיר את התיק לוועדה השנייה להמשך בדיקה וקביעת נכותו של המשיב בעקבות התאונה השנייה. ערעור המעסיק הוגש בעקבות פסק דין זה. לאחר שבחן את הבקשה, קיבל בית הדין את טענת המעסיק כי הוועדה הראשונה נדרשה לבחון רק את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין התאונה המוכרת, ומאחר שלא מצאה קשר כזה, לא נדרש ניכוי בגין מצב קודם. לעומת זאת, מניכוי תנאי קודם על ידי הוועדה השנייה השתמע כי מצאה קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה השנייה. לפיכך, בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה השנייה לבצע ניכוי קודם של המדינה הייתה מבוססת מבחינה משפטית. פסק הדין קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וביטל את ההוצאות שנפסקו למשיב. פסק הדין הבהיר את ההבחנה בין מקרים המחייבים ניכוי של תנאי קודם לבין מקרים בהם קיים קשר סיבתי חלקי או נעדר, ולפיכך אין צורך בניכוי כזה.