ע"א 9559/11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנות המונח "יום מכירה" בהליכי הוצאה לפועל לפי חוק המסים, סעיף 19(1). הסוגיה המרכזית היא הקביעה האם "יום המכירה" מתייחס למועד אישור הסכם המכר על ידי רשם ההוצאה לפועל או כאשר ניתן צו מכר רשמי לאחר תשלום מלא. השופט זילברטל טוען כי "יום המכירה" צריך להיות מועד אישור ההסכם, שכן הוא מועד שבו מתגבשות זכויות וחובות כלכליות, המתיישבות עם תכלית החוק ללכוד את מהותן הכלכלית של עסקאות לצרכי מיסוי. פרשנות זו מבקשת אחידות בדיני המס, ומשווה אותה למועד שבו הצדדים מפיקים תועלת כלכלית מוחשית מעסקה. השופט עמית חולק על כך, תוך שימת דגש על לשון טבעית וכוונת המחוקק, ודוגל במועד השלמת המכירה כמתן צו פורמלי, המבטיח סופיות עסקה וודאות. עמית מדגיש את הפערים בין מכירה כפויה למכירה מרצון, תוך התייחסות לחוק פשיטת רגל הקשור לחוק, כאשר "מכירה שהושלמה" משמעה קבלת מלוא התמורה לאחר המכירה. השופט דנציגר תומך בעמדתו של זילברטל, וקובע כי מקסום העקביות וההרמוניה בדיני המס ובהליכי ההוצאה לפועל מצדיק שימוש במועד האישור. פסק דין הרוב מעדיף את פרשנותם של זילברטל ודנציגר, ומעדיף איחוד חוזי וכלכלי על פני השלמה קניינית לצורך קביעת חבות המס. ההחלטה הופכת את פסק הדין של ועדת הערר ומדגישה את המציאות הכלכלית על פני המכניקה הפורמלית של דיני הקניין.