פ"א 49471-01-22

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת האם עבודות בנייה מסוימות בוצעו שלא כדין. בית המשפט מצא כי העבודה שביצעו המערערים אכן הייתה בניגוד לתקנות הבנייה הרלוונטיות. באופן ספציפי, בית המשפט אישר את הרעיון כי להיתר בנייה יש תקופת תוקף מוגבלת, ובנייה המתבצעת לאחר פקיעתו, מבלי להאריך או לחדש אותו, מהווה עבודה שנעשתה ללא היתר. בית המשפט דחה את טענת המערערים כי בכוונתם להתאים את המבנה להיתר קיים משנת 1934, וקבע כי היקף העבודה חרג ממה שניתן לראות כהחלפת רכיבים פשוטה. זאת ועוד, הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי פגם טכני בצו אינו מצדיק את ביטולו, שכן הוא אינו פוגע בזכותם של המערערים להתגונן או בתוקפו של הצו עצמו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערים כי הבניין הנדון לא זוהה כמבנה הדורש שימור, וציין כי טענה זו לא הועלתה במהלך ההליכים בבית משפט קמא והיוותה הרחבה פסולה של הגנתם. ככלל, בית המשפט לערעורים לא מצא פגם בהחלטת בית משפט קמא ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשרר את הצו להפסקת העבודה האסורה. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.6.2022.