על"ע 4/88

תקציר

מדובר בפסקי דין של ארבעה ערעורים הנוגעים להליך משמעתי נגד עורך דין, שהורשע במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. שני הערעורים הראשונים, ע"א 88/8 וע"א 5/88, מתייחסים לערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, אשר הטיל על המערער נזיפה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, בעקבות הרשעתו. המערער טען כי לוועדה המחוזית תל אביב-יפו לא הייתה סמכות לפתוח בהליך המשמעתי, כי ההרשעה לא הוכחה וכי היה על השופט בבית הדין המשמעתי המחוזי לפסול את עצמו. טענות אלה נדחו, שכן נמצא כי לוועדה הייתה סמכות לבקש הטלת עונש, כי ההרשעה הוכחה מעבר לספק סביר וכי השופט לא היה מוטה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי עבירת המערער היא עבירה של קלון, ואישר את העונש שהוטל. שני הערעורים הנותרים, ע"א 7/88 וע"א 4/88, מתייחסים לערעורו של המערער על הרשעתו על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי בעבירות על כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין וסעיפים 61(2) ו-53 לחוק לשכת עורכי הדין, ולערעור הנגדי של הוועדה המחוזית על העונש שהוטל. בית הדין הארצי למשמעת המיר את ההשעיה בפועל של שבועיים בהשעיה של חודש על תנאי. המערער טען כי היה על חבר בית הדין לפסול את עצמו, אך בית הדין מצא כי אין סיבה אובייקטיבית לתמוך בטענה זו. עוד טען המערער כי הרכב בית הדין המשמעתי המחוזי שונה שלא כדין, אך בית הדין מצא כי המערער הסכים לשינוי זה. לגופו של עניין, אישר בית המשפט את הרשעתו של המערער ואת העונש שהוטל, וקבע כי התנהגותו של המערער חרגה מגבולות ההתנהגות המקצועית הראויה. פסק דינו של השופט גולדברג התקבל בהסכמת הנשיא שמגר והשופט מלץ.