ע"א 86/79

תקציר

התיק נסב סביב פרשנותו של סעיף 25 לחוק הירושה בעניין עשיית צוואות. המערער, אחיה של המנוחה ג'יזל כהן, טען כי שני פתקים שנמצאו בין חפציה של המנוחה מהווים את צוואתה . עם זאת, השטרות נעדרו חתימה ותאריך, מה שהוביל את בית המשפט המחוזי לדחות את תוקפם. המערערת ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, תוך הסתמכות על סעיף 25, המתיר עריכת צוואה למרות פגמים בחתימה או בתאריך. בית המשפט העליון קבע כי סעיף 25 חל על חתימות קיימות או מועדים עם פגמים ולא על היעדרן. בית המשפט פירש את כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק הירושה, יישר קו עם לשון אנושית ונמנע מפרשנויות מגבילות מדי. השופט ד' בכור, בהסכמת יתר השופטים, הדגיש כי "פגם" משמעו קיומו של יסוד שיש בו פגם אך לא היעדרו המוחלט. ככזו, צוואה בכתב יד דורשת שלושה מרכיבים - כתב יד, חתימה ותאריך - והיעדרו של אף אחד מהם הופך את המסמך לפסול. מסקנה זו נתמכה גם בגישת החקיקה במדינות אחרות. יתר על כן, השופטים, בשים לב לנסיבות הטרגיות סביב התאבדותה של המנוחה, עודדו את בעלה המשיב לכבד את רצונה מבחינה מוסרית, גם אם לא משפטית, ולשקול תרומה למוסד צדקה. בלב כבד אישר השופט בכור את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי השטרות אינם מהווים צוואה תקפה לפי דרישות חוק הירושה.