פש"ר 3946/85

תקציר

בית המשפט בחן בקשה למתן הוראות בדבר זכויות הצדדים לעסקת מקרקעין. הבקשה הוגשה על ידי נאמן שמונה לעיזבון פשיטת הרגל של המוכר, אשר מכר את הזכויות בנכס המדובר למשיבים באמצעות עורך דין. הנאמן טען כי יש לבטל את המכירה משום שהמוכר היה פושט רגל בעת המכירה ולכן לא הייתה לו זכות למכור את הקרקע, וכן משום שהמשיבים ידעו או היו צריכים לדעת שהמוכר פושט רגל ולכן העסקה מהווה ניסיון להבריח את רכושו של המוכר מעיזבון פשיטת הרגל. המשיבים טענו, בין היתר, כי הנאמן התרשל בכך שלא רשם הערה בטאבו על פשיטת רגל של המוכר ולכן גרם ל"תאונה משפטית" שניתן היה למנוע. בית המשפט קיבל את טענות הנאמן וקבע כי הסכם המכר אינו תקף מעיקרו, שכן זכויות המוכר בנכס הועברו לנאמן עם מתן צו הכינוס וההכרזה על פשיטת רגל לאחר מכן. בית המשפט קבע, כי זכותם של המשיבים במקרקעין נשללת, שכן מדובר בזכות חוזית בלבד והיא פסולה גם משום שהמוכר לא היה מוסמך למכור את הקרקע. בית המשפט הוסיף כי גם אם זכות המשיבים הייתה תקפה, היא עדיין הייתה נחותה מזכותו של הנאמן, שכן זכותו של האחרון קמה טרם הסכם המכר והמשיבים לא רשמו את זכויותיהם, כנדרש, בתוך זמן סביר. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי הנאמן התרשל בכך שלא רשם הערה בטאבו, שכן בעת מינוי הנאמן לא היה רישום ממוחשב של זכויות בטאבו. בנוסף, קבע בית המשפט כי התנהלות המשיבים לא עמדה בדרישות דוקטרינת תום הלב, שכן הם לא פעלו להשלמת העסקה ולרישום הזכויות על שמם, וכן לא פעלו לקידום המטרה שלשמה נרכשה הקרקע. לפיכך הורה בית המשפט על ביטול רישום שטרי האזהרה לטובת המשיבים והסמיך את הנאמן לממש את זכויות המוכר בנכס ולמכור אותן לכל המרבה במחיר. בית המשפט הורה לנאמן להשיב את הארנונה ששולמה על ידי המשיבים מהתמורה הראשונה שהתקבלה מהמכירה. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות הנאמן בסך 75,000 ₪ ואת הוצאות הנאמן בסך 25,000 ₪.