ת"צ 50911-07-17

תקציר

כנגד המשיב הוגשה תביעה ייצוגית בגין גביית יתר לכאורה מהוצאות גבייה. המבקשת ביקשה מבית המשפט להורות למשיבה להפסיק להטיל הוצאות גבייה שאינן כלולות בהוצאות התפעול הישירות ולהשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שנגבו ביתר. המשיבה טענה כי חיוביה נמוכים מהוצאות הגבייה בפועל. לאחר דיון מקדמי ניהלו הצדדים משא ומתן והגיעו לפשרה. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה פרשנות המונח "הוצאות ישירות" כאמור בתקנות המס (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), אשר המבקש סבר כי המשיב חרג מהן בגבייה. הצדדים הסכימו על השבת סכומים עודפים שגבה המשיב, בסך כולל של 259,963 ₪, ועל הגדרת הקבוצה הזכאית לפשרה כמי ששילמה את הוצאות המשיב ב-24 החודשים שקדמו לתביעה. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית לאחר ששקל את היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה ואת הסיכונים בהמשך התיק. למבקש נפסק 3,000 ₪, ולבא כוחם נפסק שכר טרחה בסך 20,000 ₪, שישולמו בשני תשלומים. אישור הסדר הפשרה פורסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של המשיב.