ע"א 244/66

תקציר

בפסק דין זה שניתן על ידי השופט כהן, יזם המשיב פסק דין מקוצר כנגד המערערת להשבת כספים ששולמו לנושי המערערת על פי הסכם ערבות. המערער הכיר בערבות, בתשלום המשיב ובחובתו החוקית לפרוע. עם זאת, הוא ערער על התביעה על בסיס עסקה נפרדת בה טען כי המשיב חייב לו 30,000 ל"י. לטענתו, במקום לקבל סכום זה, יקוזז החוב מתשלום הערבות, ובכך יבטל את חובתו לפרוע את המשיב. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הועלו ספקות בנוגע להסכם קיזוז זה, מה שהוביל את הרשם לשלול מהמערער את האפשרות להתגונן, והציע לו להגיש תביעה נפרדת אם אכן קיימת לו עילת תביעה. בא כוח המערער טען מטעמים פרוצדורליים כי היה מקום לאפשר למערער להתגונן אם הרשם לא מצא באופן חד משמעי שטענותיו שקריות. השופט כהן ציטט פסיקה התומכת בדעה כי טענת הגנה, לרבות קיזוז, מצדיקה רשות הגנה. על אף שעל פסק דינו של הרשם הוגש ערעור פרוצדורלי, החליט בית המשפט להעניק למערערת חופשה להתגונן, המותנית בהפקדת סכומי פסק הדין אצל בית המשפט בתוך שלושים יום. אם נעשתה ההפקדה, פסק הדין מבוטל, ותצהירו של המערער הופך לכתב ההגנה שלו; אם לא, פסק הדין עומד וניתן לביצוע. ההחלטה לא כללה צו להוצאות הקשורות לערעור, שניתן ביום 25.10.1966.