תמ"ש 19776-02-16

תקציר

מדובר בבני זוג מאותו מין, המשיבים, הנמצאים במערכת יחסים יציבה משנת 2003 והם הורים לשלושה ילדים שנולדו באמצעות אימהות פונדקאית וצווי אימוץ. טרם לידת ילדם הרביעי הגישו בני הזוג בקשה למתן צו הורות, בבקשה כי בית המשפט יכיר בהורה הלא ביולוגי (המשיב מס' 2) כאמו הנוספת של הילד מיום לידתו. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה וטען כי אין להחיל צו הורות רטרואקטיבי. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיבות, בקובעו כי צו ההורות השיפוטי מצהיר על עובדה קיימת – כי בן זוגו של ההורה הביולוגי הוא הורה נוסף – ועל כן ניתן להחילו רטרואקטיבית. ההחלטה מדגישה את ההבדלים בין צו הורות, אימוץ ופונדקאות, ומדגישה כי צו ההורות משקף תא משפחתי קיים ללא צורך לנתק את זיקתו של הילד לצד שלישי כלשהו. יתר על כן, הארכת תחולת הצו לאחור ממלאת חלל חקיקתי ומבטיחה את טובת הילד על ידי מתן רצף של זכויות וחובות. פסק דין זה, המכיר בזכות היסוד להורות, מחזק את יציבותם של התא המשפחתי ומצמצם את אי הוודאות המשפטית. יש לציין כי הסכמת ההורה הביולוגי ונסיבותיו הפרטניות של כל מקרה הן מכריעות בקביעת המעמד ההורי באמצעות זיקה. בית המשפט דחה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל את ההחלטה וקבע כי צו ההורות יעמוד על כנו, תוך הכרה במשיבה מס' 2 כאם נוספת מיום לידת הילד.