תפ"ח 1140/05

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לתושב עזה שניסה להסתנן לישראל יחד עם אדם נוסף, ג'יהאד בן עוואד שחאדה, שתכננו לבצע פיגוע התאבדות המוני בתל אביב. האירוע התרחש ביולי 2005, לפני התנתקות הכוחות הישראליים מרצועת עזה. הנאשם הואשם בהסתננות, שהייה שלא כדין וקשירת קשר לביצוע פשע. השאלה המרכזית בה נדרש בית המשפט להכריע היא האם החוק למניעת הסתננות, שמטרתו להגן על גבולותיה של מדינת ישראל, חל על תושב רצועת עזה שנכנס לישראל שלא כדין בחודש יולי 2005. החוק מגדיר "מסתנן" כמי שנכנס לישראל ביודעין ושלא כדין ממדינה שכנה או מחלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל. בית המשפט פירש את הגדרת החוק לטובת התביעה. היא קבעה כי יש לראות ברצועת עזה חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, למרות שהייתה בשליטה ישראלית בפועל בעת ביצוע העבירה. השופטים נימקו זאת בכך שהסכמי אוסלו והחקיקה הישראלית שבאו בעקבותיהם יצרו מציאות דומה לזו ששררה לפני מלחמת ששת הימים. בכך הורשע הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות הסתננות וקשירת קשר לביצוע פשע, בנוסף לעבירת השהייה הבלתי חוקית בה הודה.