ע"פ 116/89

תקציר

בתיק משפטי מורכב אישר בית המשפט העליון את הרשעתו של ד"ר נתן אנדל, כירורג ילדים בכיר, בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. המקרה נבע ממותה של לבנת עמר בת החמש לאחר ניתוח קל שהשתבש. ד"ר אנדל היה אחראי על הפיקוח על הניתוח, שבוצע על ידי רופא זוטר, ד"ר קליינמן. במהלך ההליך, התרחש נקב במעי הילדה, מה שהוביל לדלקת הצפק ובסופו של דבר למותה. הרשלנות לא נבעה מהיעדרותו של ד"ר אנדל מחדר הניתוח, כפי שהיה נהוג שהוא נמצא בקרבת מקום. עם זאת, בעיות משמעותיות התעוררו לאחר הניתוח כאשר מצבו של הילד הידרדר. למרות הפצרות הוריה וניסיונות הצוות הסיעודי, אף רופא לא טיפל בילדה במשך מספר שעות. בתורנות בביתה, ד"ר אנדל עודכנה על ידי אחות על חום הילד וחוסר בריאות כללי, אלא רק הפנתה אותה לד"ר קליינמן, הרופא התורן, מבלי לוודא באופן אישי את המצב או להורות על בדיקה מיידית. בית המשפט העליון קבע כי ד"ר אנדל לא מילא את חובת הזהירות שלו בכך שלא וידא באופן יזום שמצבו של הילד מוערך כראוי, בהתחשב בחומרתם הפוטנציאלית של סיבוכים לאחר הניתוח. בפסק הדין הודגש כי כרופא תורן, הפניה גרידא לרופא זוטר אינה מספיקה, במיוחד כאשר פרטים מרכזיים על מצבו של הילד היו ידועים או היו צריכים להיות חשודים, כגון האפשרות של דלקת הצפק. למרות שרשלנותו של ד"ר אנדל מילאה תפקיד בשרשרת האירועים שהובילה למותו של הילד, בית המשפט קיבל את הנסיבות המקלות בדבר אי בהירות בתפקיד בית החולים וליקויי כוח אדם. כתוצאה מכך, בעוד הרשעתו של ד"ר אנדל בגרימת מוות ברשלנות עמדה בעינה, עונש המאסר הראשוני הופחת ל-300 שעות עבודות שירות כרופא תורן בחדר מיון, דבר המשקף הן את חלוף הזמן והן ליקויים מערכתיים שתרמו לתוצאה הטרגית.