רע"א 6830/15

תקציר

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.8.2015 דחה בית המשפט הן בקשה למחיקת כתב הגנה והן בקשה לסעד זמני בתיק שעניינו זכויות גילוי מסמכים של בעלי מניות מיעוט. בית המשפט הבהיר כי פגיעה בכתב הגנה היא אמצעי קיצוני המשמש רק כאשר צד מפר במזיד צו גילוי. במקרה זה לא הוצא צו ספציפי ולכן לא אירעה הפרה. ההחלטה נגעה גם לזכותם של בעלי המניות לעיין במסמכי החברה לפי סעיפים 184-185 לחוק החברות, וציינה כי זכות זו מוגבלת למסמכים מסוימים הדרושים להחלטות באסיפה כללית. בעוד שבעלי המניות יכלו לגשת לפרוטוקולים של ישיבות ודוחות כספיים, נמנעה מהם גישה למסמכים מקיפים יותר כמו פנקסי חשבונות, אלא אם כן הם היו רלוונטיים ישירות להחלטות האסיפה. בית המשפט גם סירב לחייב תשובות לתצהיר על שאלון בשל היעדר נימוקים מספיקים. בנוסף, בית המשפט דחה את הצורך בסעד זמני, וקבע כי הוא ישנה את התנאים הקיימים ללא צורך, שכן ניתן לטפל בנזקים הנטענים באופן כספי. המבקשים טענו במספר חזיתות, בטענה לטעויות פרוצדורליות ולאפליה מצד דירקטורים, אך בית המשפט עמד על עמדתו והדגיש את הנורמות הפרוצדורליות ואת המסגרת החקיקתית הספציפית המגדירה גישה למסמכים. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבעה כי ההחלטה המקורית הייתה שקולה ועולה בקנה אחד עם החוקים והנורמות הקיימים, ובסופו של דבר דחתה את ערעור המבקשים והטילה עליהם הוצאות.