ת"פ 20523-12-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרונות המנחים בענישה, שהיא עקרון ההלימות, ומתווה את ההליך התלת-שלבי שעל בית המשפט לנקוט בעת מתן גזר הדין. השלב הראשון הוא קביעה האם ריבוי עבירות מהווה אירוע אחד או אירועים נפרדים. השלב השני כרוך בקביעת טווח הענישה המתאים לאירוע, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו, היקף ההפרה ומדיניות הענישה הרווחת. השלב השלישי הוא גזירת דינו של הנאשם בגבולות הטווח שנקבע. במקרה הנדון, השופט קובע כי טווח הענישה ההולם ינוע בין 3 חודשים ל-14 חודשי מאסר, בנוסף לעונשים הנלווים האפשריים, בהתחשב באופי ונסיבות מעשיו של הנאשם, במדיניות הענישה הרווחת בעבירות דומות ובהיעדר תכנון מוקדם. השופט מתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, מעצרו של הנאשם, הודאתו, התרשמות שירות המבחן וההמלצות שבהן. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו כעבודות שירות, לצד מאסרים מותנים של 8 ו-4 חודשים, קנס מתון והתחייבות כספית שלא לבצע עבירה חוזרת. השופט מציין כי גזר הדין נועד לאזן בין השיקולים השונים תוך הקפדה על עקרון אחידות הענישה.