ס"ע 21666-02-18

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, ביקש לקבל מענק יובל, הניתן לעובדים לאחר 25 שנות שירות. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שתי תקופות בהן השתתף התובע בהשתלמויות למפקחים והאם יש לספור תקופות אלו כחלק מסך שנות שירותו. הנתבעת טענה כי פסק דין קודם, המבוסס על הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, מהווה מעשה של בית המשפט, ולכן התביעה הנוכחית אינה קבילה שכן היא נוגעת לאותה עילה. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי ההליך הקודם אכן עסק באותו נושא וכי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, לאחר דיון לגופו של עניין, היווה חסם פרוצדורלי בפני התביעה הנוכחית. זאת ועוד, בית הדין קבע כי טענות התובעת בדבר קיומם של יחסי עבודה בתקופות ההכשרה חסרות שחר, וגם אם היו מתקבלות, מדיניותה הקודמת של הנתבעת, שלא הכירה בתקופות אלה, לא הוכחה כבלתי חוקית באותה עת. לפיכך, התביעה הנוכחית, שביקשה לקבוע בדיעבד את קיומם של יחסי עבודה, לא תוביל לתוצאה צודקת. משכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 4,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין. על פסק דין זה ניתן לערער תוך 15 יום.