ע"א 3226/03

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בהרצליה לדחות תביעה בגין נזקי גוף מחמת התיישנות. המערער עבד אצל המשיב במשך שלושים שנה ונחשף לרעש רב שגרם לו לירידה בשמיעה ולזמזום באוזניו. בעקבות המלצות רופא תעשייתי, סביבת העבודה של המערערת נותרה ללא שינוי. לאחר פרישתו אובחן אצל המערער טינטון דו-צדדי לסירוגין. המערער הגיש תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי, תביעה שזכתה להצלחה חלקית. לאחר מכן הגיש תביעה נגד המשיבים, אשר נדחתה על ידי בית משפט השלום בנימוק שתקופת ההתיישנות חלפה. גם ערכאת הערעור דחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי מועד עילת התביעה, במקרה זה, אינו המועד שבו התגלה הנזק הספציפי של הטינטון אלא מועד קרות הנזק – פגיעה אקוסטית באוזן ימין – שהתרחש לא יאוחר משנת 1991. לחילופין, גם אם הנזק התגלה מאוחר יותר, חלפה מגבלת עשר השנים ממועד אירוע הנזק ועד להגשת התביעה. עוד הסכימו השופטים כי גילוי הקשר הסיבתי בין עבודתו של המערער לבין נזקו אירע לא יאוחר משנת 1991. השופט חאלד כבוב והנשיא אורי גורן הסכימו עם דעתו של השופט שנלר.