ת"א 17372-03-22

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ני מירב פוד אול בע"מ נ' בקרדי ושות' בע"מ ואח' מתייחס לבקשה לסעד ביניים שהגישה ני מירב פוד אול בע"מ (המבקשת), היבואנית והמפיצה הבלעדית של וודקה גריי גוס בישראל, נגד שלושה משיבים. המבקש ביקש למנוע מהמשיבים לשווק את מה שלטענתם היו מוצרי וודקה גריי גוס מזויפים. הבקשה נתמכה בתצהירים של סמנכ"ל המבקשת, המומחה להבחנה בין מוצרי גריי גוס אותנטיים לזיופים, ומנהל השיווק הישראלי של חברת בקרדי. המשיבים, ששימשו כיבואנים מקבילים של וודקה גריי גוס, טענו כי האפליקציה מטרידה ופוגעת בעסקיהם ובשמם הטוב. הם הסתמכו על טיעונים פרוצדורליים שונים וטענו כי ייבאו מוצרים מקוריים ביבוא מקביל ולא זיופים. המשיבים לא מסרו תצהירים ולא העידו בעצמם, דבר שבית המשפט ראה בו גורם משמעותי. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושמע את עדויות עדי המבקש, שוכנע כי המוצרים שיובאו ושווקו על ידי המשיבים אכן מזויפים. משכך, נקבע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המשפטי הנדרש לסעד ביניים, והגיע למסקנה כי סיכויי תביעתו העיקרית של המבקש טובים. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי הנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מתן אפשרות למשיבים להמשיך ולמכור מוצרים מזויפים עולה על הנזק הכספי שייגרם למשיבים מהפסקת מכירותיהם. זה היה נכון במיוחד בהתחשב בסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים הקשורים למוצרים המזויפים. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי סעד הביניים מוגבל למשלוח ספציפי של מוצרים מזויפים ואינו מהווה את הסעד העיקרי המבוקש על ידי המבקש. כן נדרש המבקש לקיים את הערבויות שהופקדו בגין צו הביניים הקודם. בית המשפט הציע לצדדים לנהל משא ומתן כדי לייתר את הצורך בדיון מלא. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ בגין שמיעת הבקשה. בסיכומו של דבר, פסק הדין נעתר לבקשת המבקש לסעד ביניים, ומורה למשיבים 2 ו-3 להפסיק לשווק מוצרי וודקה מזויפים מסוג גריי גוס ולמסור למבקש מידע מפורט אודות מקורות המלאי והיבוא שלהם. הסעד ניתן עד לסיום ההליך העיקרי, ובית המשפט עודד את הצדדים לנהל משא ומתן לפתרון.