בר"מ 201/15

תקציר

החברה ערערה על ההחלטה לסווג את מרפסת הגג שלהם כחלק מערך הנכס לצורכי ארנונה, אך השופט דחה את בקשתם, שכן מקרים כאלה אינם מהווים בדרך כלל עילה לערעור. השופט קבע כי קביעת מעמדה של מרפסת הגג הוכרעה בצדק על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים על פי הנסיבות הספציפיות, וכי כל טענה הנוגעת לחריגה מהקפאת חוקים או ניסיונות עקיפה צריכה להידון בעתירה מנהלית ולא בהשגה על ארנונה. יתר על כן, גם אם בית המשפט הניח כי נפלה טעות ביישום צו הארנונה לעניין חיובי מקלט, טעות כזו בדין אינה מצדיקה מתן ערעור, והשופט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך דחה השופט את הבקשות וקבע כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות.