ע"א 1368/06

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על דמי שימוש במקרקעין בין נתבע שנפטר, שערעורו יוצג על ידי עזבונו, לבין בעל מקרקעין מטעם המשיב. שאלת המפתח היא המועד שממנו מתחילה חובת הנתבע בתשלום דמי שימוש נאותים, כאשר בסופו של דבר הכריע בית המשפט ביום 9.9.2001, מועד הגשת תביעת הפינוי, ועד ליום 29.9.2003, מועד הגשת התביעה הכספית לבית משפט קמא. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת טיעונים שונים שהוצגו על ידי הצדדים. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי חובת תשלום האגרות צריכה להתחיל ממועד פסק הדין של הפינוי או קבלת הפיצוי בגין השקעות, ובמקום זאת צידד בטענת המשיב כי על הנתבע לשלם אגרות ממועד תביעת הפינוי. עם זאת, בית המשפט מצא צדק גם בטענת הנתבע כי הערעור שכנגד של המשיב פטור בחלקו לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן יש לחשב את דמי השימוש על פי המסגרת שהותוותה בכתב התביעה, אשר קבעה שכר טרחה עד ליום הגשת התביעה. בית המשפט פסק גם בעניין דמי השימוש החודשיים, ודחה את טענת הנתבעת כי יש לראות רק את שווי הקרקע בנפרד מהמבנה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי אין לנכות משכר הטרחה את הפיצוי שנפסק לנתבע בסך 70,000 דולר, שכן מדובר בכפל פיצויים. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת הנתבע כי הערעור שכנגד הוגש באיחור, ובכך אישר את עיתויו. הן הערעור והן הערעור שכנגד התקבלו אפוא באופן חלקי, כאשר ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, ופסק הדין היה אמור להימסר לנציגיהם המשפטיים.