ע"א 627/73

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין שומות מס הכנסה לחברה פרטית בע"מ בבעלות משפחה אחת. החברה ביקשה לקזז הפסדים משנות מס קודמות כנגד הכנסותיה בשנים מאוחרות יותר, דבר המותר רק למי שמנהל עסק על פי דיני המס בישראל. בית המשפט העליון קבע כי קשה להבחין בין ניהול עסק לבין השקעת כספים, והסיווג תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, ובפרט בהתנהלותו של הנישום. מאחר שפעילות החברה לא היוותה עסק מוגדר, התקבל בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי החברה רשאית לנכות הוצאות ריבית על הלוואה שנלקחה לצורך הפקת הון, גם אם הלווה אינו מנהל עסק, כל עוד ההכנסה נובעת מדיבידנדים או מריבית. זאת בתנאי שהריבית תשולם על ההון המשמש להשגת ההכנסה. עוד קבע בית המשפט כי הוצאות רכב שנגרמו לאחד ממנהלי החברה ניתנות לניכוי חלקי מהכנסות החברה, שכן הן נחוצות ליצירת הכנסות החברה. הערעור התקבל באופן חלקי, תוך תיקון פסק דינו של בית משפט קמא כך שיאפשר ניכוי הוצאות ריבית לשנות המס 1966 ו-1969. החברה חויבה בהוצאות הערעור, בשל ההצלחה המוגבלת של תביעתם.