הפ"ב 44269-07-14

תקציר

המשיבה מבקשת כי בית המשפט יאשר את פסק הבוררות ודוחה את בקשת המבקשת לבטלה, בטענה כי הבקשה הוגשה מחוץ למגבלת הזמן של ארבעה חודשים הקבועה בחוק. עוד טוען המשיב כי אין עילה לביטול פסק הבוררות. מנגד, טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים, ובהם: חריגה מסמכות, היעדר הזדמנות להציג טענות וראיות, פסיקות בניגוד לדין המהותי, פגיעה בתקנת הציבור, חוסר הנמקה ואי מתן פסק הבוררות בתוך הזמן שנקבע. השופטת מסכימה עם המשיב כי הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה מעבר למועד האחרון ודינה להידחות על יסוד זה בלבד. עם זאת, השופטת דנה גם בטענות המבקש ואינה מוצאת עילה לביטול פסק הבוררות. ראשית, השופט מציין כי הבורר היה מוסמך למנות מומחה וכי המבקש הסכים לשאת בשכר טרחת המומחה. לפיכך, שיקול דעתו של הבורר במינוי מומחה לא היווה מקרה של חריגה מסמכות. שנית, טענת המבקשים כי הבורר מנע מהם להציג טענות וראיות נדחית, שכן המבקש לא הציג כל חישוב המצביע על טעות בחוות דעתו של המומחה. שלישית, השופט אינו מוצא סיבה להסיק כי הבורר פסק בניגוד לדין המהותי, ומדגיש כי פיקוחו של בית המשפט במקרים כאלה מוגבל למקרים שבהם הבורר מתעלם במכוון מהדין. השופטת דוחה גם את טענות המבקש כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, נעדר היגיון וניתן באיחור. כמו כן, השופטת מבקרת את בא כוח המבקש על כך שהגיש מסמך חלקי כראיה, שלא שיקף את הסכמות הצדדים. מכל הטעמים הללו מחליט השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, לאשר את פסק הבוררות ולאשרו כפסק דין. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.