ע"א 668/82

תקציר

התיק נסוב סביב פרשנותו של חוק מס שבח מקרקעין ותחולתו על שתי דירות בבעלות המערערת. הדירה הראשונה שימשה ללא עוררין למגורים ונמכרה בינואר 1978. הדירה השנייה, שנמכרה בשנת 1980, שימשה כמחסן ובית מלאכה ולאחר מכן נבנתה מחדש למגורים. המערערת ביקשה פטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(2) לחוק מס שבח מקרקעין, אך רשויות המס סירבו לכך בנימוק שהמערערת החזיקה בו זמנית ביותר מדירת מגורים אחת בארבע השנים שקדמו למכירה. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם דירה ב', טרם הריסתה ובנייתה מחדש, הייתה דירת מגורים כהגדרתה בחוק. בית המשפט קבע כי הגדרת "דירת מגורים" היא אובייקטיבית ומבוססת על מאפייניה הפיזיים של הדירה, ולא על כוונתו הסובייקטיבית של הבעלים. מאחר שדירה ב' שמרה על המבנה הפיזי שלה כדירת מגורים בתקופה הרלוונטית, היא נחשבה לכזו, למרות שימושה בפועל כמחסן ובית מלאכה. לפיכך, נמצא כי בבעלות המערערת שתי דירות מגורים במקביל בארבע השנים שקדמו למכירת דירה ב'. משכך, לא התקיימו התנאים לפטור ממס, והערעור על החלטת רשויות המס נדחה. בית המשפט הורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.