ע"א 519/65

תקציר

במקרה משפטי מורכב זה, הערעור בו דנה השופטת לנדוי נסוב סביב שני משיבים אשר קיבלו רשות להתגונן מפני תביעה שיזם המערער, בעניין שני שטרי חוב שלא נפרעו בשווי 1,000 לירות כל אחד. שטרות אלה היו חלק מסדרה של 14 שטרות, חתומים על ידי המשיבים עבור הוצאות רכישה והרכבה של מחפר מחברת גבעתי, שמכרה מאוחר יותר את השטרות. למרות שעשרת השטרות הראשונים שולמו, סירבו המשיבים לשלם את היתרה בשל חוסר כשירותו הנטענת של החופר. בית המשפט המחוזי אישר את זכותם של המשיבים להתגונן, למרות התנגדות המערער, שטען כי המשיבים אינם יכולים לטעון לפגם בחופר וכי כל כשל חלקי בתמורה אינו הגנה תקפה מפני השטרות. בית המשפט מצא כי למרות שההגנה חלשה והראיות שנויות במחלוקת, עדיין קיים סיכוי קלוש שהמשיבים יוכיחו את טענותיהם לאחר בחינה מלאה. משכך, אישר בית המשפט את הגנתם של המשיבים בתנאים, המחייבים אותם להפקיד סכום נקוב בבית המשפט להבטחת המשך ההליכים, שאם לא כן יתקבל הערעור והתיק יוחזר לפסק דין לטובת המערער. בסופו של דבר, בית המשפט נתן בזהירות למשיבים הזדמנות לדיון מלא תוך הטלת התניות כספיות לשמירה על האינטרסים של המערערת.