תפ"ח 1069/06

תקציר

הנאשם מואשם ברצח בכוונה תחילה של אחותו לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, הקובע מאסר עולם. על התביעה להוכיח שלושה יסודות: הכנה, היעדר התגרות (קינטור) והחלטה להרוג. בית המשפט מוצא כי הנאשם הכין עצמו מראש עם סכין קומנדו, דבר הסותר את טענתו כי נשא אותה כדבר שבשגרה. בית המשפט גם אינו מוצא כל הצדקה לטענת הנאשם להתגרות מצד הקורבן, שכן הודעותיו במשטרה ובבית המשפט לא עלו בקנה אחד וסתרו את עדויותיהם של בני משפחה אחרים. גם המבחן האובייקטיבי להתגרות נכשל, שכן בית המשפט מסרב להכיר בכבוד המשפחה כהצדקה תקפה לרצח. באשר להחלטה להרוג, בית המשפט מקבל את טענת התביעה כי הנאשם עשה בחירה מודעת להרוג את אחותו בשל מה שנתפס כניאוף, כפי שעולה מהשימוש שלו בנשק קטלני ומחומרת ואופי הפציעות. הנאשם טען כי מצבו הנפשי מנע ממנו את הכוונה הנדרשת, אך בית המשפט דוחה טענה זו על סמך חוות דעת מומחה והתנהגותו של הנאשם לפני ואחרי האירוע. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת הנאשם לעונש מופחת בשל ליקוי שכלי, ואינו מוצא ראיות להפרעה נפשית חמורה או להגבלה משמעותית על יכולתו לשלוט במעשיו. לסיכום, בית המשפט מוצא את הנאשם אשם ברצח בכוונה תחילה מעבר לספק סביר ומרשיע אותו לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.